אנליס מרי "אנה" פרנק הייתה נערה יהודיה גרמניה, והיא התפרסמה בזכות היומן שפורסם אחרי מותה, ובו היא מתארת את השנתיים שבהן היא ומשפחתה הסתתרו באמסטרדם. יומנה של אנה פרנק הוא אולי יצירת הספרות על השואה הנקראת ביותר בעולם.
אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה ב-1929. משפחתה עזבה לאמסטרדם כדי לברוח מרדיפת הנאצים. בשנות השלושים הקים אביה עסק שהצליח מאוד. משפחת פרנק נשארה בדירתם שמלפני המלחמה עד שהבת הגדולה מרגוט קיבלה זימון רשמי להתייצב במחנה עבודה נאצי ב-1942. המשפחה הפעילה תוכנית שנועדה לשלב יותר מאוחר במלחמה, ועברה להסתתר באגף סודי בבניין החברה של אוטו פרנק, אביה של אנה. הם נכנסו למחבוא עם שותפו העסקי של אוטו, הרמן וון פלס, אשתו אוגוסטה ובנם פטר.
במשך הזמן הזה, אנה כתבה על חוויותיה במחבוא ועל סקרנותה כנערה מתבגרת. באביב 1944, אנה שמעה ברדיו שמבקשים תיאורים מקוריים על הכיבוש, ואז היא התחילה לערוך ולכתוב פרקים מחדש, וגם שינתה את הסגנון ואת הנושאים. נוסף על תיאור חיי היומיום במחבוא, אנה הרהרה על זהותה הלאומית והדתית, והעמיקה בנושאים יותר בוגרים, ביניהם מערכת יחסיה הקשה עם אימה, התאהבותה בפטר וון פלס והשינויים הגופניים שלה בגיל ההתבגרות.
ב-4 באוגוסט 1944, כשאנה הייתה בת 15, פלשו על מקום המחבוא שלה בעקבות הלשנה מפי אדם בלתי ידוע עד כה, והמשפחה נעצרה ונכלאה במחנה המעבר וסטרבריק. חודש לאחר מכן, הם גורשו לאושוויץ. באוקטובר 1944 אנה ומרגוט נשלחו לברגן-בלזן ושם שתיהן מתו מטיפוס במרץ 1945, שבועות אחדים בלבד לפני שחרור המחנה. אוטו פרנק היה בן המשפחה היחידי ששרד בשואה.
אחרי המלחמה,
מיפ חיס, אחד הנוצרים ההולנדיים שעזרו למשפחת פרנק להסתתר, מסר לאוטו את יומני אנה
ששמר בידיו. אוטו ערך אותם בספר "יומנה של
נערה"; הספר יצא לאור לראשונה בהולנד ב-1947 ואחר-כך תורגם ליותר מ-50 שפות. הבית שבו הם הסתתרו, פרינסנחראכט 263 הפך למוזיאון המקבל אלפי מבקרים מדי שנה.