במזרח, המחנות שוחררו על ידי [הצבא האדום]: צבא זה שחרר את מיידנק ביולי 1944, את אושוויץ ב-27 בינואר 1945 ואת מחנות הריכוז גרוס-רוזן, זקסנהאוזן, ראוונסבריק, שטוטהוף וטרזינשטאדט, בחודשים הבאים.
במערב, הצבא האמריקאי שחרר בין השאר את בוכנוולד, דורה-מיטלבאו, פלוסנבורג ומאוטהאוזן. בכניסת הצבא הבריטי לברגן-בלזן ב-15 באפריל 1945, נמצאו כ-60,000 אסירים, רבים במצב אנוש בגלל תת-תזונה חמורה ובגלל מגפת טיפוס משתוללת, וסביבם אלפי גופות שלא נטמנו. שידורי הרדיו מהמחנות ששוחררו מאת כתב ה-BBC ריצ'רד דימבלבי וכתב ה-CBS אד מורו השפיעו עמוקות על המאזינים, ודבר דומה גרמו גם הסרטים בחדשות הקולנוע.
ב-12 באפריל 1945, המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה הגנרל דווייט די. אייזנהאואר ביקר באתר של מחנה הריכוז אוהרדרוף, בליווי הגנרלים האמריקאים ג'ורג' אס. פטון ועומר ברדלי. אחרי כך, אייזנהאואר שלח מברק לגנרל ג'ורג' סי. מרשל, ראש המטות המשולבים בוושינגטון הבירה, ובו כתב "הדברים שראיתי הם איומים מכדי לתארם... ערכתי את הביקור במכוון, כדי שאהיה במצב שיאפשר לי לספק עדות ממקור ראשון על הדברים האלה אם ביום מן הימים בעתיד תתפתח נטייה לייחס טענות אלה ל'תעמולה' בלבד."
[הצבא האדום: צבא היבשה וחיל האוויר של ברית המועצות. הצבא האדום היה לגורם מכריע במלחמת העולם השנייה. בתחילתה הוא נאבק להגיב בצורה הולמת לפלישה הגרמנית: לאחר שנחלש עקב טיהור הקצינים בשנות השלושים ולא יכול היה לפעול באפקטיביות בגל סירובו של סטלין לקבל עצות מהגנרלים שלו בראשית המלחמה. לאחר מאבק מר ב-1942, הצבא האדום התחיל להצליח, לאחר תבוסת הכוחות הגרמנים בסטלינגרד בינואר 1943. בעזרת סיוע אמריקאי, הכוחות הסובייטים דחפו את הכוחות הגרמנים על עקבותיהם אל הרייך, ולבסוף כבשו את ברלין באפריל-מאי 1945. ההיסטוריונים מעריכים שהצבא האדום איבד כ-8.7 מיליון הרוגים ועוד כ-4.6 מיליון נעדרים במהלך מלחמת העולם השנייה.]
