הפרטיזנים של ביילסקי. קרדיט לתמונה: מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה
התנגדות מזוינת מאורגנת הייתה אחת הדרכים העיקריות שבהן היהודים התנגדו לרדיפות הנאצים באירופה הכבושה על ידי הגרמנים.
היהודים הקימו קבוצות להתנגדות מזוינת במעל 100 גטאות באזורים הכבושים במזרח אירופה. מארגני קבוצות התנגדות אלה היו גברים ונשים צעירים שלא היו מוכנים לתת לגרמנים לקבוע מתי והיכן ייהרגו. תנועות נוער יהודיות - במיוחד השומר הצעיר - היו חיוניות בהקמת קבוצות אלה.
נוסף על הניסיון לארגן התקוממויות, הקבוצות היהודיות המחתרתיות עזרו ליהודים לברוח מהגטאות, ואם התאפשר, להצטרף לקבוצות הפרטיזניות כדי להילחם נגד הגרמנים ושותפיהם לפשע.
מרד מזוין פרץ בחלק מהגטאות ובהרבה מחנות, לרבות טרבלינקה, סוביבור ואושוויץ. המרד המפורסם ביותר היה מרד גטו ורשה שבו לוחמי הגטו החזיקו מעמד במשך כמעט חודש מול החיילים הגרמנים, מאפריל 1943 עד 16 במאי 1943.
