ניצולים מצטלמים עם חיילים בריטיים מיד לאחר שחרור ברגן-בלזן. בין המופיעים בתמונה, הדסה בימקו (שנייה משמאל), סרן ווינטרבוטום ודוקטור רות גוטמן (15 באפריל 1945). קרדיט לתמונה: מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, באדיבות הדסה בימקו רוזנזפט
בדצמבר 1944, 149 ילדים יהודים הולנדיים, אשר הוריהם גורשו למקומות שונים, הושארו מחוץ לאחד מביתני המגורים לנשים במחנה הריכוז ברגן-בלזן בגרמניה. קבוצת אסירות לקחו את הילדים פנימה והחליטה לטפל בהם.
בהנהגת רופאת שיניים יהודיה מפולין, דוקטור הדסה (עדה) בימקו (לימים רוזנזפט), הקימו בית לילדים בשני ביתנים וגם קלטו ילדים נוספים ממדינות שונות. על אף הצפיפות, הרעב, תנאי התברואה הנוראיים והשתוללות מגיפת הטיפוס, הנשים שמרו על 149 ילדים בחיים במהלך החורף הקשה של 1944–1945, עד שחרור ברגן-בלזן ב-15 באפריל 1945.
