האם היהודים השכילו לשמור על המסורת התרבותית ו/או דתית שלהם חרף הרדיפות?

לאורך השואה, המסורת היהודית הייתה פתח לתקווה לנוכח המציאות הקודרת של ההשמדה. אפילו במחנה הריכוז היהודים סיכנו את חייהם כדי לשמור על מורשתם הדתית והתרבותית.

הם עשו זאת בדרכים שונות, לדוגמה להיאסף לתפילה, לציין חגים במחתרת וללמוד תורה בכל האמצעים הזמינים. נמצאו רישומים שהשאירו רבנים, המציינים עד כמה חשוב היה לאלה שחיו בשואה למצוא הסברים דתיים ורוחניים למצבם. נמצאו גם רישומים שנכתבו כדי להשיב על שאלות ספציפיות של ביצוע מנהגים יהודיים בתנאי כליאה, מחסור ומוות.

הניצולים זוכרים כיצד שמרו על מעט הלחם והמזון לאורך שבועות כדי שיהיה להם ארוחה בחג, אלתרו נרות לשימוש בחנוכה, או חסכו קצת סוכר או מלח כדי להוסיף ממד חגיגי לציון השבת.ביד ושם בירושלים נשמרים תשמישי קדושה רבים, שנוצרו מכל מה שבא ליד, דבר המעיד על חשיבות האמונה במהלך השואה.