מרדכי אנילביץ' נולד בוורשה ב-1919 או 1920. בצעירותו הפך לפעיל בתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר. עם פריצת המלחמה, יחד עם הרבה אחרים מהתנועה, התחיל לפעול במחתרת, תחילה ניסה לארגן את העליה הבלתי לגלית לפלסטינה-ארץ ישראל מליטא הכבושה על ידי הסובייטים. אחרי שנעצר על ידי השלטונות הסובייטים, התנדב לארגן פעילי השומר הצעיר בטריטוריות כבושות על ידי הגרמנים. יחד עם הרבה בני נוער אחרים, נסעה ברחבי פולין, אסף חדשות ועזר לפרסם עיתון מחתרתי.
אנילביץ' החל לארגן תנועת התנגדות חמושה בגטו ורשה כבר ביוני 1941, בעקבות כך ששמע דיווחים על רציחות המוניות של יהודים בידי האיינזצגרופאן. רבים התנגדו לו בגטו, כי האמינו שלהתנגדות החמושה יהיו השפעות על האנשים הפגיעים ביותר בגטו, ולכן לא הסכימו לה. בקיץ 1942 גירשו הגרמנים כמעט את כל הילדים והקשישים מהגטו להשמדה בטרבלינקה. 60,000 היהודים שנותרו בגטו היו על פי רוב צעירים שהבינו שבין אם יילחמו ובין אם לאו, התוצאה תהיה השמדת הגטו. בנובמבר 1942, מספר קבוצות יהודיות מחתרתיות התאחדו בארגון היהודי הלוחם (Zydowska Organizacja Bojowa – ZOB) תחת פיקודו של אנילביץ'.
לאחר סדרת התכתשויות התחלתיות בתחילת 1943, הארגון ניצל את התקופה לפני אפריל כדי להתכונן טוב ככל האפשר לקראת הקרב על הכל.ב-19 באפריל 1943 הגרמנים ניסו להתחיל בגירוש הסופי.במשך שלושת השבועות שלאחר מכן, הארגון היהודי הלוחם לחם בבניין אחר בניין, אילצו את הגרמנים להביא תגבורת לגטו ולהחריב כליל את הגטו.מטה הארגון היהודי הלוחם הושמד ב-8 במאי 1943.אנילביץ' נהרג יחד עם כל הנהגת הארגון.במכתב האחרון הידוע שלו הסביר את התקוממות פשוט כדרך להגשים את תקוותו להתנגדות יהודית:"חלום חיי הפך למציאות, חייתי כדי לראות התנגדות יהודית בגטו בכל גדולתה ותפארתה".
