מה היה ברגן-בלזן?

ברגן-בלזן היה מחנה ריכוז נאצי בסקסוניה תחתית שבגרמניה, במרחק של כ-65 קילומטר מהעיר הנובר. המחנה הוקם תחילה ב-1943 כמחנה לאסירים מיוחסים או מיוחדים אחרים, כולל אסירים ממדינות ניטרליות או מאלה שהגרמנים רצו להחליף אותם בתמורה לשבויים גרמנים מוחזקים על ידי בעלות הברית.

מסתיו 1944 הועברו אסירים רבים מאוד ממחנות ריכוז וממחנות מוות כגון אושוויץ אל ברגן-בלזן, ואוכלוסיית האסירים במחנה גדלה מ-7,300 ביולי 1944 עד כ-15,000 בדצמבר של אותה שנה. כאשר מחנה ברגן-בלזן שוחרר על ידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל 1945, היו בו מעל 60,000 אסירים, רובם יהודים, אך גם פולנים, צוענים, הומוסקסואליים ואחרים.

בחורף 1945, התנאים התברואתיים היו נוראים, והאסירים סבלו מטיפוס, מתת-תזונה קיצונית, מדיזנטריה וממחלות מדבקות אחרות. לפי ההערכה מתו בברגן-בלזן כ-50,000 אסירים, ביניהם אנה פרנק.

אחרי השחרור הועברו הניצולים לבסיס צבאי גרמני בקרבת מקום, שהפך למחנה העקורים הגדול ביותר בגרמניה.