יאנוש קורצ'ק היה סופר ורופא ילדים יהודי פולני שתמך בזכויות הילדים. לפני המלחמה קורצ'ק היה סופר ופרשן רדיו מוכר והוא אולץ לעבור לגטו ורשה. שם המשיך לטפל בילדים נזקקים. למרות הצעות להבטיח את ביטחונו, הוא ליווה וטיפל בילדים בדרכם למחנה המוות טרבלינקה ב-1942.
הוא נולד בשם הנריק גולדשמיט ב-1879, בן לעורך דין בולט מוורשה. תמך בפרנסת משפחתו באמצעות הכתיבה: אימץ ככינוי את השם יאנוש קורצ'ק מהספרות הפולנית. ב-1911–1912 היה מנהל בית יתומים בוורשה, אותו ניהל על פי עקרונותיו, המבוססים על זכויותיהם וכבודם של הילדים.
בשנות העשרים ווהשלושים הוא התבלט בחברה הפולנית, התפרסם מכתיבתו ושידוריו על חינוך והתפתחות הילדים. השידורים שלו הופסקו בעקבות האנטישמיות הגוברת לאחר מותו של יוזף פילזודסקי ב-1935. אך המוניטין הספרותי שלו נשמר.
ב-1940, יחד עם שאר 350,000 יהודי ורשה, אולץ להתגורר בגטו. בית היתומים עבר יחד איתו לגטו, תחילה לבניין ברחוב חלודנה ולאחר מכן לרחוב סיינה. בקיץ 1942, בבית היתומים התגוררו כ-200 ילדים. יומנו של קורצ'ק מתאר את התנאים הקשים ואת חיבתו ליתומים, אשר מספרם גדל מיום ליום.
במהלך "הגירוש הגדול" מגטו ורשה באוגוסט 1942, הנאצים התמקדו בבתי יתומים, ופינו אותם אחד אחד.למרות שהוצע לו ביטחון יחסי, קורצ'ק בחר ללוות את החוסים שלו ולהוביל אותם לאומשלגפלץ, ומשם גורשו ב-5 או 6 באוגוסט 1942. אין לנו דרך לדעת בביטחון מדוע בחר לנהוג בצורה כזאת, אך במאמריו תמיד העמיד את צורכי הילדים כערך עליון. כפי שכתב ביומן הגטו שלו ב-1942: "העיר שולחת ילדים לכיוון שלי, כמו צדפות ים קטנות – ואני פשוט טוב כלפיהם. אני לעולם לא שועל מהיכן הם באים, או לכמה זמן או לאן ילכו – לטוב ולרע".
