ניקולס ווינטון (1909–2015ׂ) היה סוכן בורסה שנולד בווסט המפסטד שבלונדון. מוצא הוריו היה יהודי-גרמני אבל הם בחרו לטבול את בנם בכנסייה האנגליקנית. בין דצמבר 1938 לספטמבר 1939, ווינטון פעל יחד עם ידידים ועמיתים בפרג ובלונדון כדי לארגן את הסעתם וקליטתם של ילדים מאוימים על ידי חוקי הגזע הנאציים שחלו על צ'כוסלובקיה אחרי הפלישה בשנת 1939.
ווינטון התבקש להגיע לפרג על ידי ידידו מרטין בלייק, מורה בבית הספר ווסטמינסטר, וחבר בוועד הבריטי למען פליטים מצ'כוסלובקיה. בלייק הכיר את ווינטון לדורין וורינר, שהציגה בפני ווינטון את מחנות הפליטים הצפופים. ווינטון עבד מחדרו במלון – לעתים קרובות שמע את הבקשות בזמן שהתגלח – ואסף את הבקשות. הוא חזר ללונדון ועמו שמות של ילדים, ושם בילה ערבים וסופי שבוע בגיוס כספים והורים אומנים. הוא האמין שהזמן אזל לפני שהנאצים יפלשו על צ'כוסלובקיה, ויפרו את הסכם מינכן מספטמבר 1938.
הסעת הילדים הראשונה יצאה מפרג דרך האוויר ב-14 במרץ 1939, בדיוק יום לפני שהרייך השלישי פלש לצ'כוסלובקיה, סיפח את אדמות צ'כיה לגרמניה ויצר מדינה בובה בסלובקיה. בין מרץ לאוגוסט, ווינטון ועמיתיו ארגנו עוד שבע הסעות שיצאו ברכבת. ההסעה האחרונה יצא מפרג ב-2 באוגוסט 1939, חודש לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה.
פועלו של ווינטון לא היה מאוד ידוע עד סוף שנות השמונים, כאשר אשתו גרטה הכינה אלבום עם פרטי 669 הילדים להם הוא עזר.בפרק התוכנית העיתונאית That’s Life מ-1988 של ה-BBC, הציגו לווינטון חלק מהאנשים שהוא עזר להם וכמו כן לכלל הציבור הבריטי. ווינטון קיבל תואר אבירות ב-2002 על שירותיו לאנושות. כשהתבקש להסביר את החלטתו להציל כל כך הרבה אנשים, הוא אמר שזה פשוט משהו שצריך היה להיעשות. הוא ציטט את הדברים שדורין וורינר אמרה לו ב-1938 בפרג: 'הבט, אם אפשר לעשות משהו, אולי תרצה לנסות ולעשות אותו'. ווינטון נפטר ב-2015 בגיל 106.
