הוועד לפליטי מלחמה (WRB) הוקם בינואר 1944 באמצעות צו נשיאותי של נשיא פרנקלין רוזוולט. הצו הנשיאותי קבע שזאת מדיניות ארצות הברית "לנקוט בכל האמצעים במסגרת סמכותה כדי להציל את קורבנות דיכוי האויב, הנמצאים בסכנת מוות מידית ולספק לקורבנות אלה מזור וסיוע אחר בצורה העולה בקנה אחד עם ההמשך המוצלח של הלחימה".
ה-WRB בהנהגת ג'ון פהלה, עבד יחד עם ארגונים יהודיים, קבוצות התנגדות ודיפלומטים ממדינות ניטרליות כדי לנסות ולהציל כמה שיותר יהודים בין אם במקומות מחבוא או במחנות ריכוז, וכמו כן כדי לפרסם לציבור האמריקאי את הפרטים הראשונים על הרציחות באושוויץ, כחלק מקמפיין להרתעת המבצעים מלבצע פעולות נוספות. הדבר המפורסם ביותר היה שה-WRB יחד עם ארגון הג'וינט האמריקאי נתנו חסות לפעילות של הדיפלומט השבדי ראול וולנברג, שהציל אלפי יהודים בבודפשט בהנפקת תעודות שבדיות שהבטיחו את הגנתם. אף שה-WRB הציל רבבות יהודים, אחרי המלחמה פהלה תיאר את עבודתו כ"מעטה ומאוחרת".
