מתחם המחנות באושוויץ היה המוסד היחיד שנהג לקעקע באופן שיטתי את מספר האסיר, כדי להקל את הזיהוי במקרה של מוות מהרעבה, מחלה או אלימות במחנות. לאסירים הנכנסים הוקצה מספר אסיר, שאותו גם תפרו על מדי האסיר.
לקראת סיום המלחמה, שלטונות המחנה השתמשו בתשע שיטות מספור שונות. באמצעות השיטות האלה סווגו אסירים מסוימים לפי השתייכות לקבוצות גזע או לקבוצות אתניות מסוימות.
המספר הסידורי הוקצה רק לאסירים שנבחרו כדי לבצע עבודה, אלה שנשלחו ישירות לתאי הגזים מיד עם הגעתם לא נרשמו ולא קיבלו קעקוע.