מבצע ריינהארד היה טבח יהודים באזורים של פולין שלא סופחו לגרמניה, בעיקר במחנות ההשמדה טרבלינקה, סוביבור ובלזץ. המבצע החל בסוף 1941, אך שמו שונה למבצע ריינהארד לכבוד ריינהארד היידריך, האדריכל הראשי של ה"פתרון הסופי" של הנאצים, שנרצח באביב 1942. פעולות ההריגה בוצעו בבלזץ ממרץ עד דצמבר 1942, בסוביבור ממאי 1942 עד אוקטובר 1943, ובטרבלינקה מיולי 1942 עד אוקטובר 1943. מבצע ריינהארד נמשך עד נובמבר 1943 עם טבח של 42,000 יהודים במה שנקרא מבצע ארנטהפסט (פסטיבל הקציר). מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה מעריך שבסך הכל נרצחו במבצע ריינהארד 1.7 מיליון יהודים ומספר לא ידוע של פולנים, צוענים ושבויי מלחמה סובייטים לא יהודים.
זאת ועוד, כמה מחנות של עבודת כפויה, כולל טראווניקי, בודזין ופונייטובה היו גם הם חלק ממבצע ריינהארד, וגם מחנה מיידנק, לפני שהומר באופן רשמי למחנה ריכוז.
במחנות מבצע ריינהארד נעשה שימוש בעיקר בפחמן חד-חמצני להמתת הקורבנות, בעוד שבמיידנק נעשה שימוש בציקלון בי, ובמחנות לעבודות כפייה בטרווניקי ובבודזין היהודים הומתו באמצעות עבודה וירי.
מראשיתו ועד סוף 1943, מבצע ריינהארד היה תחת פיקוח של אודילו גלובוצניק, מפקד האס אס והמשטרה במחוז לובלין. בניית המחנות וניהולם היו תחת פיקוח של קריסטיאן ווירטס שמילא, עם הרבה אנשי מבצע ריינהארד נוספים, תפקיד חשוב בתוכנית המתת החסד.
אחרי שמבצע ריינהארד הסתיים, המחנות בטרבלינקה, בבלז'ץ, בסוביבור ובחלמנו פורקו, האדמה שעליה עמדו נחרשה ועליה שוכנו איכרים פולנים.כיום קיימים אתרי הנצחה בכל האתרים הללו.
