מחנה וסטרבורק בהולנד מוכר יותר מתפקידו כמחנה מעבר, היה חלק מהפתרון הסופי החל משנת 1942. הוא היה נקודת המוצא לאלפי יהודים הולנדיים שנשלחו למחנות המוות בין השנים 1942 ו-1944.
במקור וסטרבורק הוקם על ידי ממשלת הולנד ב-1939 כמחנה לפליטים מגרמניה הנאצית. מיולי 1942 והילך המחנה פעל כמחנה מעבר Durchgangslager)) של האס אס. הטרנספורטים הראשונים עם 2,030 יהודים עליו, עזב את וסטרבורק לכיוון אושוויץ ב-15-16 ביולי 1942. הם הגיע לשם ב-17 ביולי. ב-Auschwitz Chronicle מתועד כי 449 מגורשים נרצחו עם הגעתם.
מאוקטובר 1942, מפקד המחנה היה אובר-שטורמפיהרר אס אס קונרד גמקר. הוא קבע נהלים שכללו גירושים מדי יום שלישי. בין יולי 1942 לספטמבר 1944, יצאו 103 טרנספורטים מווסטרבורק, ונספרו 97,776 מגורשים. הטרנספורטים נשלחו אל אושוויץ, סוביבור, טרזין/טרזינשטאדט וברגן בלזן. ביום 19 במאי 1944, גם גורשו מווסטרבורק אל אושוויץ 245 צוענים.
וסטרבורק היה יעדו הראשון של אנה פרנק ושאר תושבי "האגף הסודי" ברחוב פרינסנחראכט 123. הם הוחזקו בווסטרבורק עד שגורשו לאושוויץ ב-3 בספטמבר. בששת החודשים לאחר מכן כל תושבי פרינסנחראכט מלבד אוטו פרנק נרצחו במחנות שונים: אנה ואחותה מרגוט נספו שתיהן בברגן-בלזן במרץ 1945.
