ועידת אוויאן שהתקיימה ביולי 1938, כשלה מלהשיג תוצאות מהותיות בגלל שהמדינות לא רצו לאתגר את האופוזיציה הפנימית או לסכן השלכות במדיניות החוץ אם היו מגדילות את מכסות ההגירה שלהן. המדינה היחידה שנקטה בפעולה – הרפובליקה הדומיניקנית – הייתה קטנה מדי כדי לקבל אלא מתי מעט מהאלפים שניסו לעזוב את גרמניה ואוסטריה.
הוועידה זומנה במרץ 1938 על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, וכינוסה גרם לצהלה בקרב יהודי ארצות הברית. אולם, ככל שהתקדמו ההכנות לוועידה היה ברור שבריטניה, צרפת וארצות הברית לא היו בעד הגדלת ההגירה. ארצות הברית – שהייתה אז שרויה ברגשות של התבודדות ולאומנות – רצתה שמדינות דרום אמריקה יגדילו את מכסות ההגירה שלהן במקום להגדיל את שלה. בריטניה התנתה את השתתפותה בוועידה בהוצאת המנדט בפלסטינה מסדר היום, וצרפת דרשה לקיים את הדיונים בדלתיים סגורות. סקר שפרסם בארצות הברית כתב העת פורצ'ון ביולי 1938, הראה כי כמעט 68% מהנשאלים האמינו ש"אם התנאים כפי שהם קיימים, עלינו לנסות לשמור את הפליטים בחוץ". פחות מ-5% מהאמריקאים תמכו בהגדלת מכסות ההגירה.
בוועידה עצמה, 32 מדינות החליטו לא לעשות כלום.כשבריטניה, צרפת וארצות הברית מסרבות לנקוט בכל צעד שהוא בעצמן, המדינות האחרות סירבו לעשות יותר מזה.הנציג האוסטרלי הצהיר באופן מזעזע "היות ואין לנו בעיה גזעית אמיתית, אנו לא רוצים לייבא אחת על ידי עידוד הגירה זרה בקני מידה גדול בכל אופן שהוא".גולדה מאיר, שהייתה משקיפה בוועידה מטעם היישוב, הקהילה היהודית בפלסטינה-ארץ ישראל, אפילו לא הורשתה לנאום בפני הנציגים.
