ריינהרד היידריך היה אחד האדריכלים הראשיים של ה"פתרון הסופי". בתור ממונה על המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) שדיווח רק להימלר ולהיטלר, הוטלה עליו האחריות על תיאום הזיהוי, ההובלה והרציחה של יהדות אירופה מקיץ 1941. הוא ארגן וזימן את ועידת ונזה בינואר 1942, זמן קצר לפני שנרצח בפרג במאי 1942 על ידי לוחמי ההתנגדות (שאומנו וחומשו על ידי המודיעין הבריטי).
היידריך הצטרף למפלגה הנציונל-סוציאליסטית (הנאצית) הגרמנית בתחילת שנות והשלושים לאחר ששירת עשר שנים בחיל הים הגרמני. הוא טיפס דרגות במהירות באס אס, פיתח את המשטרה הפנימית של המפלגה הנאצית, ה-Sicherheitsdienst. ב-1934 מונה לראש הגסטפו, שנוצרה זמן קצר לפני כן, תוך מיזוג רשויות משטרה פוליטיות גרמניות שהתחרו זו בזו. ב-1939 ה-RSHA אוחדה עם המשטרה הגרמנית תחת פיקודו של היידריך. מאוחר יותר באותה שנה הקים את האיינזצגרופאן כדי שייכנסו לפולין בעקבות הוורמאכט, כשמשימתם הייתה חיסול מתנגדים. ב-1941 היה היידריך אחד המתכננים הראשיים של מבצע ברברוזה, וכתב פקודות לאיינזצגרופאן, שגרמו להריגת כ-1.2 מיליון מנספי השואה.
ב-31 ביולי 1941 שלח הרמן גרינג מכתב להיידריך ובו הוא הורה לו לבצע "את כל ההכנות הדרושות הקשורות לארגון, הצד החומרי ונקודות המבט הפיננסיות של פתרון סופי לשאלת היהודים באזורי ההשפעה של גרמניה באירופה".פרוטוקולי ועידת ונזה שהתקיימה ב-20 בינואר 1942 מבהירים עם זאת, כי היידריך פירש את תפקידו בצורה רחבה יותר, וזיהה כמטרות 11,000,000 יהודים ב-32 ארצות, כולל כאלה שבאותה העת חיו בארצות שהיו מעבר לשליטה או להשפעה הגרמנית.
