באבי יאר היה שם של גיא במבואות העיר קייב. במקום התרחשה פעולת הירי הבודדת הגדולה ביותר שבוצעה על ידי האיינזצגרופאן שבאו אחרי פלישת הורמאכט לברית המועצות. על פי הדוחות שנשלחו לברלין, 33,771 יהודים נרצחו על ידי האיינזצגרופא C ביומיים בלבד, ה-29 וה-30 בספטמבר 1941.
לקראת סוף קיץ 1941, היה נדמה שהפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחה. לפני כניסת הכוחות הגרמניים לעיר קייב ב-19 בספטמבר 1941, הקהילה היהודית מנתה כ-160,000 נפש. כ-100,000 מתוכם, אפוא, ברחו מיד לפני הגעת הכוחות הגרמניים.
ב-20 וב-24 בספטמבר, גרמנים ואוקראינים נהרגו מהתפוצצות פצצות שהניחו הצבא והמשטרה החשאית הסובייטית לפני שפונו. הפיצוצים הובילו לגל מעצרים וירי נקמה מצד החיילים הגרמניים. ב-26 בספטמבר, השלטונות הגרמניים החליטו לירות ביהודי קייב. ב-28 בספטמבר פורסמו כרזות ברחבי העיר שהורו ליהודים להתאסף בבוקר למחרת בפינת הרחובות מלניקוב ודגטיירב. הכרזות הורו ליהודים להביא עמם תעודות זיהוי, דברי ערך ואת בגדיהם. עד אוקראיני תיאר את המראה בוקר למחרת:
אלפים רבים של אנשים – על פי רוב מבוגרים אם כי לא חסרו גם כאלה בגיל העמידה – נעו לכיוון באבי יאר. והילדים – אלוהים שלי, היו כל כך הרבה ילדים! כולם היו בתנועה, עמוסים בכבודה ובילדים. פה ושם קשישים וחולים, שלא יכלו לנוע בכוחות עצמם, הובלו, אולי בידי בניהם או בנותיהם, על עגלות מבלי לקבל כל סיוע. חלקם בכו, חלקם נחמו. רובם היו מרוכזים בעצמם, בשקט ובמבט של נידונים למוות. המראה היה נורא.
במהלך שתי היממות הבאות, 33,771 יהודים נרו למוות.דינה פרונישבה, שחקנית צעירה הצליחה לקפוץ לתוך הגיא לפני שנורתה והעמידה פני מתה כדי לא להתגלות.היא חפרה לעצמה פתח ויצאה משכבת החול שכיסתה את הגוויות, ושרדה כדי להעיד נגד חלק מהמבצעים במהלך המשפט נגדם בינואר 1946.
