עורך הדין הפולני רפאל למקין טבע את המושג רצח העם, בחלקו בתשובה לשואה, אך גם
בתשובה לאירועים קודמים בהם לדעתו אומות וקבוצות אתניות וגזעיות שלמות הושמו כמטרה
להשמדה. בדומה לשואה,
התרחשו רצחי עם אחרים גם בהמשך ההיסטוריה. על אף פי כן, עורכי הדין,
ההיסטוריונים וחוקרים במדעי חברה לא תמיד מסכימים אם המונח רלוונטי במצבים
מסוימים, ובמקומו הם משתמשים לעתים במונחים/בפירושים אחרים, כגון "פשע נגד
האנושות".
בדצמבר 1948, אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את אמנה בדבר
מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, אשר סיווגה את רצח עם כפשע על פי החוק
הבינלאומי. האמנה קבעה חמש
פעולות אשר, לחוד או יחד, עשויות להוות רצח עם:
- הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה,
-גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה,
-העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי
להביא לידי השמדתה הגופנית של חברי הקבוצה, כולה או מקצתה,
- קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה,
- העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה.
גופים משפטיים מוסמכים קבעו שמאז השואה, שלושה אירועים היו רצחי עם:
בית המשפט הפלילי הבינלאומי לרואנדה מצא שהריגת
הטוטסי וההוטו המתונים ב-1994 היה רצח עם.
במשך כ-100 ימים בין אפריל ליולי 1994,
נהרגו בין 500,000 ל-1,000,000 אזרחי רואנדה, הרוב המכריע מתוכם היו בני טוטסי, בידי
מיליציה של בני הוטו (ששמה היה אינטרהמאוה), בידי משמר הנשיאות ובידי אזרחים
רגילים שהאמינו לתעמולה ששודרה ברדיו, שקראה להם להרוג. מבצעי רצח העם הרגו את קורבנותיהם
בעיקר במצ'טות ובמקלות, לעתים קרובות בבתיהם אוב כנסיותיהם, שאליהם ברחו כדי למצוא
מקלט. היה ברור להרבה
אנשים ברואנדה כי האלימות הייתה בלתי נמנעת; והיא נמשכה באין מפריע במשך שלושה
חודשים, בזמן שהקהילה הבינלאומית דנה אם האלימות הייתה רצח עם.
מקרה נוסף, טבח המוסלמים הבוסניים בידי הבוסנים הסרביים בסרברניצה שבבוסניה ב-1995
נחשב לרצח עם על ידי בית המשפט הפלילי
הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר ועל ידי בית הדין הבינלאומי בהאג.
בנובמבר 2018, קבעו ערכאות מיוחדות בבית הדין שהקים האו"ם
בקמבודיה כי החמר רוג', המשטר הקומוניסטי הקיצוני ששלט ב קמבודיה בין 1975
ל-1979, ביצע רצח עם נגד המיעוטים
הווייטנאמיים המוסלמים שנקראים "צ'אם".
אין פירושו של דבר שמבחינה אקדמית אי-אפשר לסווג אירועי זוועה המונים אחרים
כרצח עם. יתרה מכך, פשעים
שאינם עומדים בהגדרה המשפטית של רצח עם מוגדרים כ"פשעים נגד האנושות" או
"פשעי מלחמה" ויכולים להיות הרסניים באותה המידה. חשוב והכרחי לערוך דיונים על ההגדרות
והמהות של פשעים מסוימים, אבל אסור לנסות לדרג את סבל הקורבנות בדיון זה.
לסיום, על אף שאימוץ אמנת רצח העם היה התפתחות משמעותית ביותר בחוק הבינלאומי, אין זאת המורשת היחידה של השואה.המודעות לטראומה מתמשכת שתועדה בידי ניצולי השואה העמיקה את ההבנה שלנו שלאלימות יכולה להיות השפעה ארוכת טווח.הבנה זאת עזרה לניצולים ולאנשים אחרים לפתח אסטרטגיות כדי לבנות את חייהם מחדש לאחר הזוועות.
