ריטה לוי-מונטלצ'יני נולדה למשפחה יהודית ספרדית בטורינו שבאיטליה ב-1909. היא סולקה מאוניברסיטת טורינו כאשר מוסוליני, המנהיג הפשיסטי של איטליה, העביר חוקים נגד היהודים ב-1938. חוקים גזענים אלה מנעו ממונטלצ'יני להמשיך בלימודים גבוהים באיטליה. ב-1939, בהזמנת המכון לחקר הרדיולוגיה בבריסל, נסעה לבלגיה כדי להשתתף שם בפרויקט. היא בילתה שם זמן קצר, וחזרה לאיטליה מפני שחשדה שהגרמנים יכבשו את המדינה. משפחתה עמדה בפני שתי אפשרויות: להגר לארצות הברית או להישאר באיטליה תחת חוקי הגזע של מוסוליני. הם בחרו באפשרות השנייה. המשפחה נשארה באיטליה אבל עזבו את טורינו. כשהגיעה לפירנצה הקימה ריטה מעבדה בחדר השינה שלה כדי להמשיך במחקר.
"אני צריכה להודות למוסוליני על כך שסיווג אותי כשייכת לגזע נחות. הדבר עורר בי חדוות עבודה, אם כי לצערי לא עוד במכוני האוניברסיטה אלא בחדר השינה."
עם הפלישה הגרמנית לאיטליה בספטמבר 1943 ניצודו רוב היהודים בצפון המדינה ונשלחו לאושוויץ. ההיסטוריונים סבורים שבין ספטמבר 1943 לסוף המלחמה במרץ 1945, גורשו יותר מ-10,000 מאיטליה למחנות ריכוז. רובם – כ-7,700 – נרצחו, לרוב באושוויץ. משפחתה של ריטה אולצה לרדת למחתרת ולהסתתר בפירנצה, מקום שבו הם קיבלו תמיכה ממשפחות לא יהודיות עד שחרור איטליה באוגוסט 1944. ב-1986 זכתה ריטה לוי-מונטלצ'יני בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על גילוי הגורמים לגדילת תאי עצב. בחלק המאוחר של חייה, הקימה תוכנית מלגות לנשים מדעניות צעירות מאפריקה. היא נפטרה ב-2002, בגיל 103. מקור: הקונגרס היהודי העולמי
