טוביה, עשהאל, וזוס ביילסקי השתייכו למשפחת איכרים ליד נובוגרודק בפולין שלפני המלחמה (כיום נבהרדק בבלארוס). בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941 גורשה משפחת ביילסקי לגטו נובוגרודק. אחרי שההורים נרצחו בידי הגרמנים, ברחה משפחת ביילסקי בדצמבר 1941 מגטו נובוגרודק והקימו קבוצת פרטיזנים שמנתה כ-30 איש. הם עזרו ליהודים לברוח מהגטאות של ערי האזור והקבוצה התרחבה לכ-700 על פני תקופה של שמונה עשר החודשים הבאים. טוביה, האח הבכור, נבחר לפקד על הקבוצה.
באוגוסט 1943, הקבוצה נאלצה להקים את המחנה שלה עמוק ביער נליבוקי, צפון מערבית לנובוגרודק. טוביה היה נחוש לקבל כל יהודי שביקש להצטרף לקבוצה. בסוף המלחמה, במחנה משפחת ביילסקי פעלו מפעלים ומוסדות שונים, ביניהם בית ספר, מאפייה, מרפאת אחיות ומכבסה. טוביה נהג להדגיש ש"חשוב יותר להציל יהודים מאשר להרוג גרמנים".
במהלך התקופה ביערות, קבוצת ביילסקי הייתה צריכה להתמודד מול קבוצות פרטיזנים אחרות, חלקם מורכבות מחברים אנטישמיים קיצוניים. טוביה ביילסקי הגיע לסיכום לא קל עם מפקד הפרטיזנים הסובייטים לפיו הפרטיזנים של ביילסקי השתתפו בפעולות משולבות נגד שומרים גרמניים ומשתפי פעולה בלארוסיים. עשהאל נהרג בינואר 1945 לאחר שהתגייס לצבא האדום.
בקיץ 1944, בלארוס שוחררה וקבוצת ביילסקי, שמנתה כבר כ-1,200 איש, יצאה מהיערות וכל אחד פנה לחייו.טוביה וזוס עלו לפלסטינה-ארץ ישראל והשתתפו במלחמת עצמאות ישראל ב-1948.הקבוצה הייתה נושא לסרט בשנת 2008, התנגדות: פרטיזני ביילסקי, על בסיס מחקר ההיסטוריונית נחמה טק. השחקן דניאל קרייג גילם את טוביה. אומדנים מסוימים מעמדים את מספר הצאצאים של קבוצת ביילסקי בכ-10,000 אנשים.
