על אף שלא קיימת בשום מקום בעולם רשימת אב עם כל מי שנספה בשואה, מאז שנות הארבעים, היסטוריונים, רשויות ממשלתיות וארגונים יהודיים מעריכים בעקביות שמספר היהודים שנרצחו בידי הנאצים עומד על ששה מיליון לערך.
הערכות אלה מתבססות על רשומות שונות, כגון מפקדי אוכלוסין מלפני מלחמת העולם השנייה, ארכיונים גרמניים וארכיונים של מדינות הציר האחרות, רשומות של מחנות ריכוז שלא הושמדו על ידי הנאצים, דוחות בזמן המלחמה שהפיקו הפקידים האחראים על יישום המדיניות הנאצים בענייני האוכלוסייה, מחקרים דמוגרפיים על אובדן אוכלוסייה במשך המלחמה ומחקרים לאחר המלחמה.
הגרמנים ניהלו סטטיסטיקה של היהודים שנרצחו ב-1942 וב-1943, אך הפסיקו במהלך השנה או השנה וחצי האחרונות של המלחמה. כמו כן, הגרמנים השמידו רשומות רבות של המחנות כאשר הבינו שהם עומדים להפסיד במלחמה. אולם, הרגלם להפיק עותקים רבים של מסמכים אפשר לחוקרים לבנות אומדנים על מספרי המגורשים למחנות מסוימים.
נראה שלעולם לא נוכל לעשות יותר מאשר להעריך את מספרם האמיתי של הנספים, משום שאין לנו דרך לאמת את רשימות הגרמנים או לחשב כמה נולדו או מתו לאחר שגורשו. מדפי היכל השמות ביד ושם מכילים ארבעה מיליון דפי עד, שבאמצעותם שורדים ומשפחות תרמו מידע, אבל לגבי אלה שמעולם לא נודע עליהם, לא יכולות להיות רשומות בכלל.
היום יש עדיין גוף גדול ביותר של עבודות מחקר שעושים המומחים של מוסדות כגון מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה ויד ושם, ובעבודה זאת הם עושים תיוק ודיגיטליזציה של מסמכי הנאצים המפרטים את היקף פשעיהם.
