מצבות באתר הנצחת רצח העם בפוטוקרי, ליד סרברניצה, בוסניה (2009). קרדיט לתמונה: מיכאל ביקר
רפאל למקין, עורך דין פולני יהודי טבע את המושג "רצח עם" ב-1944. המונח פירושו השמדתה של קבוצה ספציפית, במלואה או בחלקה, בשל הזהות הלאומית, האתנית הגזעית או הדתית של אנשיה.
בדצמבר 1948 אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם אשר סיווגה את רצח עם כפשע פלילי על פי החוק הבינלאומי. האמנה קבעה חמש פעולות אשר, לחוד או יחד, עשויות להוות רצח עם:
- הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה;
- גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה;
- העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי
להביא לידי השמדתם הגופנית של חבריה הקבוצה, כולה או מקצתה; - קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה;
- העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה.
האמנה קובעת גם כי על פיה ניתן להטיל עונשים בגין קשר, הסתה והשתתפות בביצוע פשעי רצח עם. מאז 1945 התקיימו רצחי עם רבים אחרים.
