חוקי נירמברג הוא השם שניתן לשני חוקים שהתקבלו בגרמניה הנאצית בספטמבר 1935: חוק הגנת הדם הגרמני והכבוד, הגרמני וחוק אזרחות הרייך.
חוק הגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני אסר על נישואים בין יהודים ללא יהודים, הפך את יחסי המין ביניהם לעבירה פלילית ואסר על יהודים להעסיק עוזרות בית גרמניות בנות 45 ומטה.
חוק אזרחות הרייך נועד להגדיר על מי חל החוק הקודם. רק בעלי "דם גרמני או מקורב" יכלו להיות אזרחי גרמניה, ומהיהודים, המוגדרים כגזע, נשללה האזרחות הגרמנית והם הורדו לדרגת "נתיני המדינה". חוק זה הגדיר כיהודי את כל מי שיש לו שלושה או יותר מתוך הסבים וסבתות שלו שנולדו יהודים, כולל אלה שהתנצרו, וגם ילדיהם ונכדיהם.
חוקי נירמברג השפיעו על חיי היומיום של כל היהודים בגרמניה ברמות הבסיסיות והאינטימיות ביותר. כמו כן, הם גרמו להטלת גל חדש של איסורים על יהודים להשתתף בחיים הגרמניים, שנודעו בשם [רדיקליזציה מצטברת].
[רדיקליזציה מצטברת: מונח שטבע ההיסטוריון הגרמני הנס מומסן כדי לתאר את האופן שבו חברות, ארגונים מקצועיים ואפילו יישובים גרמניים הקצינו מעבר להנחיות של המשטר הנאצי להדרת יהודים מהחברה הגרמנית.]
